לוחמים לחיים
בחיים שלי.
שירתתי כלוחם בגולני 13 בין השנים 1988 ל 1991
רצועת הביטחון וזה אומר הכל.
השתחררתי ב91 ויצאתי לטיול הגדול בעולם . חזרתי סופית ב1994 לארץ. הקמתי להקה מצליחה (שוטי הנבואה ) התחתנתי ונולד לנו ילד. כל השנים הסימפטומים רבים ואני מצליח להרוג אותם להתנער ולהאמין שהכל בשליטה . ב2006 פורצת מלחמת לבנון השנייה. אני אבא לילד ונשוי . התקף חרדה ראשון שמפיל אותי וכביכל בעניים שלי ניצח בקרב . עקב המקרה אני מופנה ע"י חמותי למיקי פולק הפסיכיאטר. הוא נותן לי מרשם לכדורים שנותנים לי עוד "כח להלחם בסימטומים" לעוד 4 שנים . בשבילי זה עוד נשק להלחם בפלאשבקים בעיקר. לשכח מהר . לא להסכים לחשוב או לעצור את הגישה הזו. נכשל ומתעייף יותר ויותר בכל התחומים והגוף. תשוש ועייף ב2010 כשנה וחצי שאני כבר לא יוצא מהבית לא עובד (עצמאי) עם המון חובות בבנק. אני מתקשר לקבל עזרה מנט"ל .
התחלתי לקבל עזרה ולאחר כשנתיים וחצי הסתיים הטיפול בנט"ל שהיה בתשלום סמלי. כמובן שללא עזרה היו המון ירידות אבל היו תקופות שלקחתי הלוואה רק לטיפול בשיחות . כך עד סביב שנת 2016 . לאחר המון התנגדויות ופחדים בכלל לפנות למשהב"ט פניתי לאחד מעורכי הדין המוכרים כדי לבקש עזרה והכרה ממשרד הביטחון.
נפגשנו . הבאתי בפניו את הסיפור כולל כתבות עיתונות מ1989 בהן אני מרואיין לאחר חיסול מחבלים . הוא חזר אלי שאפשר לתבוע וזה יעלה 20000 שקלים להתחיל.
ברור שויתרתי . כל העניין לקח אותי רק לזעם ואנטי . אני אסתדר לבד כמו לוחם אמרתי לעצמי.
לא צריך הכרה.
בערך באותו זמן מתחיל הרעש המוצדק מהסרטון של עידו היקר והאהוב. ליבי נשבר איתו . ראיתי אותי בו . רק שהוא ידע שמגיע לו .
וכמו כל פוסט טראומטי הרגשתי שהאירועים שהוא עבר הרבה יותר מצדיקים וקשים משלי. אני רק הרגתי 3 מחבלים . לא כזה ביג דיל . הוא ידע שהוא נתן חלק ממי שהוא למען עם ישראל והוא דורש את העזרה המגיעה לו.
הרבה זמן לקח לי להבין את זה .
תוך זמן קצר נפגשנו כבר באיזה אולפן טלויזה ברמת אביב. שם גם הכרתי את בן גור לוי שמאז הם יחד הרימו את העמותה המדהימה הזו. באירוע ההתרמה הראשון הוזמנתי לשיר על הבמה מספר שירים משירי משוטי הנבואה. וכך נמשך הקשר כאשר אני עוקב ומפרגן בכל אפשרות.
לפני כשנתיים וחצי הבנתי שוב שאני פשוט קורס . מתקשה מאד לשלם על טיפול פסיכולוגי שאין מצב שאני יוצא אפילו טיפה בלי עזרה. התקשרתי לבן גור אחי ושיתפתי אותו במצבי. אח שלי נתן לי יד ולא עזב . הם בדיוק היו בשלב גיוס התרומות לסבב הבא של לוחמים שזקוקים לעזרה.
שלחתי בנתיים את כל מה שיש לי והם בדקו מה שצריך ולאחר מספר חודשים התקשר אחי וחיבר אותי למשרד עורכי הדין של המלאכיות המדהימות שלא רק שהן אוהבות את המקצוע שלהן הן אוהבות תומכות ומכוונות. עירית היקרה .
לאחר שנה הוכרתי 25 אחוז (לפני כ8 חודשים ) לצמיתות . כל שבוע הולך לטיפול פסיכולוגי וגם דיקור. גם קנאביס רפואי .
חזרתי ליצור ולעבוד . יש עוד דרך לעבור . אבל הרבה יותר טוב לי היום וזו נקודת פתיחה נהדרת לריפוי.
בלי להתעקב על תפקוד משהב"ט הלא יאמן. אבל זה דורש עמותה אחרת . שאין כרגע.
בלי לוחמים לחיים בוודאות לא הייתי מגיע להכרה.
גם כספית וגם הייתי מוותר .
ואם הייתי מוותר אז זה היה יכל להגיע לויתור על כל שאר חלקי חיי.
זה איפו שאני עכשיו .
עידו גל רזון ובן גור לוי
חתומים עלי כמו שאני חתמתי על אחי בלבנון. כמו שמשפחה של לוחמים אחים ואחיות . כמו שעושים בעם ישראל ועולים יחד מעלה בהגשמה .
אוהב אותכם בלב .
גלעד ויטל שמעון.
